אלסיו טקינארדי
טקינארדי, 2003 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
23 ביולי 1975 (בן 49) קרמה שבאיטליה | |||
שם מלא | אלסיו טקינארדי | |||
גובה | 1.87 מטר | |||
עמדה | קשר אחורי | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
אלסיו טקינארדי (באיטלקית: Alessio Tacchinardi; נולד ב-23 ביולי 1975 בקרמה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר האחורי, וכיום מאמן קבוצת לקו מהליגה הרביעית באיטליה.
טקינארדי החל את הקריירה באטאלנטה, אך שיחק לאורך רוב הקריירה בקבוצת יובנטוס. במדי יובנטוס זכה טקינארדי בתארים רבים, בהם ליגת האלופות, גביע אופ"א ושש אליפויות איטליה. בנוסף, שיחק במשך שתי עונות בליגה הספרדית במדי ויאריאל, ולזכותו 13 הופעות במדי נבחרת איטליה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקינארדי החל את הקריירה בקבוצת הנוער של אטאלנטה. בעונת 1992/1993 החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת. באותה עונה ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', ב-24 בינואר 1993 בניצחון הביתי 2-1 על אנקונה. הופעה זו הייתה הופעתו הבודדת באותה עונה בליגה. עונה אחר כך רשם טקינארדי שמונה הופעות ליגה, ועל אף שהציג יכולת טובה, לא הצליח לסייע לקבוצתו לרדת לסרייה ב' בסיום העונה.
הופעותיו המוצלחות, אף כי היו ספורות, צדו את עינו של המנהל הטכני של יובנטוס, לוצ'יאנו מוג'י, וביולי 1994 נרכש טקינארדי על ידי יובנטוס לקראת עונת 1994/1995. טקינארדי בן ה-19 השתלב היטב והפגין יכולת טובה במשחקי קדם-העונה, ועל אף גילו הצעיר התבלט באופן מיידי במערך של מרצ'לו ליפי. עונת הבכורה של טקינארדי ביובנטוס הייתה מוצלחת מאוד. טקינארדי עצמו רשם 24 הופעות ליגה בדרך לזכייתה של יובנטוס באליפות איטליה, והשלים עם הקבוצה זכייה בדאבל לאחר ניצחון במפגש גמר כפול על פארמה במסגרת הגביע האיטלקי. טקינארדי לא שותף במשחק הגמר הראשון, בו ניצחה יובנטוס 1-0, אך פתח בהרכב במשחק השני בו השלימה יובנטוס ניצחון כפול, 2-0 בסיום. אותה פארמה הייתה זו שמנעה מיובנטוס זכייה בגביע אופ"א, כשהקבוצות נפגשו שוב למשחק גמר כפול. טקינארדי פתח במשחק הראשון בו הפסידה יובנטוס 1-0, וספג כרטיס צהוב שמנע ממנו לשחק בגומלין.
בעונת 1995/1996 זכה טקינארדי עם קבוצתו בליגת האלופות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על אייאקס. באותה עונה פחתו משמעותית דקות המשחק של טקינארדי, והוא לא שותף בניצחון קבוצתו בגמר. בשתי העונות הבאות זכתה יובנטוס בשתי אליפויות נוספות, העפילה בשתיהן לגמר ליגת האלופות - והפסידה. טקינארדי עלה בשני משחקי הגמר כמחליף - בהפסד לבורוסיה דורטמונד בגמר 1997 עלה לשלוש הדקות האחרונות במקום אלן בוקסיץ', ובהפסד לריאל מדריד בגמר 1998 החליף עם פתיחת המחצית השנייה את אנג'לו די ליוויו.
במרוצת העונות הבאות, שיתף טקינארדי פעולה עם קשרים בולטים בקבוצה ובהם זינדין זידאן, אנטוניו קונטה, פאולו סוזה, דידייה דשאן ופאבל נדבד, אך שיתוף הפעולה הבולט ביותר היה בין טקינארדי לאדגר דווידס ההולנדי, שהצטרף לקבוצה בשלהי שנת 1997. טקינארדי היה מעוגני הקבוצה בקישור בשלהי שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, תוך שהוא רושם מעל ל-400 הופעות רשמיות במדי הקבוצה. אחת מעונות השיא של טקינארדי הייתה עונת 2002/2003, במהלכה בלט בזכייתה של יובנטוס באליפות איטליה ובהעפלתה לגמר ליגת האלופות. במשחק הגמר מול מילאן פתח טקינארדי בהרכב, בפעם היחידה מתוך ארבעת הגמרים אליהם הגיעה יובנטוס בתקופתו. הוא שיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שבסיומה הפסידה יובנטוס בדו-קרב בעיטות עונשין.
עונת 2004/2005, בה זכתה יובנטוס באליפות שלאחר מכן נלקחה ממנה בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006, הייתה האחרונה של טקינארדי במדי יובנטוס. הוא שיחק בסך הכול 11 עונות במועדון, ורשם בהן 404 הופעות ו-15 שערים בכל המסגרות. עם פתיחתו של אצטדיון יובנטוס ב-2011, זכה טקינארדי להיכלל ברשימת חמישים האגדות של המועדון בכל הזמנים.
הגעתם של פטריק ויירה ופדריקו בלזארטי, בנוסף על מינויו של פאביו קאפלו לתפקיד המאמן, סימנו את סוף דרכו של טקינארדי במועדון וביולי 2005, לקראת עונת 2005/2006, הושאל טקיניארדי לוויאריאל הספרדית[1]. טקינארדי השתלב היטב בקבוצתו של מנואל פלגריני, וסייע לה להעפיל לראשונה בתולדותיה לחצי גמר ליגת האלופות באותה עונה. ב-30 ביוני 2006, עם סיום העונה, חזר מהשאלה ליובנטוס, אך הבעיות בקבוצה בעקבות פרשת הטיית המשחקים הביאו אותו להאריך את ההשאלה בקבוצה הספרדית לעונה נוספת.
טקינארדי חזר שנית ליובנטוס בסיום עונת 2006/2007, והיה נראה כי הפעם יישאר בקבוצה, בין היתר בעקבות מינויו של מאמן חדש לקבוצה, קלאודיו ראניירי, אך לבסוף הוא שוחרר מחוזהו באוגוסט 2007 בעקבות חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה. לאחר ששוחרר, חתם בהעברה חופשית בברשה מהסרייה ב', והיה שותף משמעותי בהגעתה לפלייאוף ההעפלה לסרייה א', כשסיימה במקום החמישי בטבלה. טקינארדי לא חידש את חוזהו בסיום העונה, ופרש ממשחק פעיל בגיל 33.
נבחרת איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקינארדי החל את דרכו הבינלאומית כבר בגילאים הצעירים. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת איטליה תחת המאמן אריגו סאקי ב-6 בספטמבר 1995, בניצחון הביתי 1-0 על סלובניה במסגרת מוקדמות יורו 1996. הוא היה שותף לזכייתה של נבחרת איטליה הצעירה באליפות אירופה עד גיל 21 - 1996, תחת המאמן צ'זרה מלדיני. טקינארדי עלה כמחליף במשחק הגמר מול ספרד, שהסתיים בניצחונה של איטליה בדו-קרב בעיטות עונשין.
טקינארדי נאלץ להמתין כארבע וחצי שנים עד להופעתו השנייה בנבחרת הבוגרת בשנת 2000. עם זאת, הוא לא זומן על ידי דינו זוף לסגל איטליה ליורו 2000. לאחר הטורניר הוחלף זוף בג'ובאני טרפטוני, שהעניק לטקינארדי מספר הזדמנויות במדי איטליה, בהן ארבע הופעות במוקדמות מונדיאל 2002. עם זאת, הוא לא זומן לסגל גם לקראת טורניר מונדיאל 2002 עצמו.
על אף שהיה שחקן משמעותי ביובנטוס המפוארת של תקופתו, טקינארדי לא הצליח להפוך לשחקן משמעותי בנבחרת, בין היתר עקב פציעות חוזרות ונשנות ועקב ריבוי הקשרים האיטלקים הבינלאומיים בתקופתו. הופעתו האחרונה במדי איטליה התקיימה ב-10 בספטמבר 2003, במשחק חוץ מול סרביה ומונטנגרו במסגרת מוקדמות יורו 2004. הוא סיים את דרכו הבינלאומית עם 13 הופעות בלבד, וללא שער.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009, זמן קצר לאחר פרישתו, החל טקינארדי לאמן את קבוצת הנוער של פרגולטסה מעיר הולדתו קרמה, קבוצה בה שיחק בעצמו בגילאים צעירים. הוא נותר בתפקידו עד ה-29 ביוני 2012, אז עבר לאמן נוער במועדון האחרון בקריירת המשחק שלו, ברשה.
ב-30 במאי 2013 התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת של פרגולטסה, מהליגה האיטלקית הרביעית. כעבור ארבעה חודשים בלבד, ב-25 בספטמבר, התפטר מתפקידו עקב סיבות אישיות.
ב-4 ביולי 2015 חזר לקדנציה שנייה כמאמן פרגולטסה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות אירופה: 1995/1996
- אליפות איטליה (6): 1995/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2002/2003, 2004/2005 (נשללה)
- הגביע האיטלקי: 1994/1995
- הגביע הביניבשתי: 1996
- הסופר קאפ האירופי: 1996
- הסופר קאפ האיטלקי (4): 1995, 1997, 2002, 2003
- גביע האינטרטוטו: 1999
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | |||
1992/1993 | אטאלנטה | סרייה א' | 1 | 0 |
1993/1994 | 8 | 0 | ||
1994/1995 | יובנטוס | סרייה א' | 24 | 0 |
1995/1996 | 16 | 0 | ||
1996/1997 | 19 | 1 | ||
1997/1998 | 23 | 1 | ||
1998/1999 | 23 | 1 | ||
1999/2000 | 30 | 0 | ||
2000/2001 | 31 | 2 | ||
2001/2002 | 28 | 2 | ||
2002/2003 | 27 | 2 | ||
2003/2004 | 24 | 0 | ||
2004/2005 | 16 | 0 | ||
2005/2006 | ויאריאל | לה ליגה | 23 | 2 |
2006/2007 | 22 | 1 | ||
2007/2008 | ברשה | סרייה ב' | 34 | 9 |
סך הכול בקריירה | 349 | 21 |
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת איטליה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1995 | 1 | 0 |
1996 | 0 | 0 |
1997 | 0 | 0 |
1998 | 0 | 0 |
1999 | 0 | 0 |
2000 | 2 | 0 |
2001 | 7 | 0 |
2002 | 1 | 0 |
2003 | 2 | 0 |
סה"כ | 13 | 0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלסיו טקינארדי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אלסיו טקינארדי, באתר Transfermarkt
- אלסיו טקינארדי, באתר BDFutbol
- אלסיו טקינארדי, באתר WorldFootball.net
- אלסיו טקינארדי, באתר National Football Teams
- אלסיו טקינארדי, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גיא צדיק, טקינארדי עובר לויאריאל, עוד פיצוץ בין רומא וקסאנו, באתר nrg, 28 ביולי 2005